אתמול באחד מהימים הגשומים בשנה התקיים בבסיס נחל עוז בפאתי עזה טקס אמץ לוחם במסגרתו אימץ ד"ר גדעון שכמן , יו"ר קרן משפחת שיכמן, את גדוד בזלת(50) של חטיבת הנח"ל.
ד"ר גדעון שכמן ובנו איתי סטודנט שנה שישית לרפואה באוניברסיטת ב"ש ולוחם בחטיבת הנח"ל בעברו הדליקו נרות עם לוחמי בגדוד והכירו חיילים בודדים אשר הגיעו מרחבי העולם לשרת בגדוד.
סא"ל יוגב ברששת מג"ד הגדוד ברך את המאמצים ואמר כי תקציב התרומה יעזור לו לשפר את רווחת הלוחמים ולחזק רוחם בעבודה הקשה שהם עושים על גבול רצועת עזה
במהלך טקס האימוץ סיפר ד"ר שיכמן:
" בת זוגתי, שאלה אותי לא מזמן – למה החלטתה לאמץ את גדוד 50 של חטיבת הנח"ל? אז התשובה הפשוטה היא שרציתי לאמץ גדוד מחטיבת הנח"ל אך גדס"ר הנח"ל, הגדוד שאיתי בני שירת בו, היה כבר מאומץ, אז הבחירה הטבעית נפלה על גדוד 50 שאיתו יש לי קשר היסטורי ואנגדוטי ארוך למרות שלא הייתי לוחם בשרות הצבאי שלי.
והדבר היה ככה:
בנערותי בתנועת הנוער הצופים "הרעילו" אותנו למטרה האולטימטיבית של הצטרפות לגרעין נח"ל, הגשמה בקיבוץ ושרות בגדוד 50 שהיה אז עדיין חלק מחטיבת הצנחנים. כן, מכונת המיתוסים הציונית עבדה גם אז "שעות נוספות". אבל מה לעשות ואני המשכתי ללמוד בתיכון עוד כשנה וחצי והחמצתי את הגיוס לנח"ל עם חברי שהתגייסו בתחילת שנת 68 לגרעין הגשמה בקיבוץ תל קציר ולמסלול קרבי בגדוד 50.
הגורל הפגיש אותנו שוב בנסיבות מאד מיוחדות – בחודש דצמבר 69 בעיצומה של מלחמת ההתשה בתעלת סואץ, אני משרת ביחידת האיסוף של אמ"ן בבסיס בבל במזרח התעלה ונקרא להצטרף לחפ"ק של מבצע תרנגול 53 –אחד המבצעים הנועזים של צה"ל בכל הזמנים. במבצע הזה הוטל על שתי מחלקות מוסקות אחת מסיירת צנחנים והשניה מגדוד 50 לפשוט לעומק השטח המצרי בראס עריב כ 30 ק"מ מערבית למפרץ סואץ, להשתלט על מוצב תחנת מכ”ם P-12 חדישה רוסית שהמצרים קבלו לא מכבר ולהעביר אותה בשלמותה לשטח ישראל. בחפ"ק באבו רודס אני הייתי אחראי על האיכון האלקטרוני .
המבצע ארך כ- 4 שעות בהן הלוחמים משתלטים על המוצב המצרי ללא נפגעים לכוח, מפרקים את ציוד המכ”ם הכולל שני קרונות ציוד ואנטנה שגובהה 12 מ' ובמשקל כולל של למעלה מ 4 טון, קושרים אותם לשני מסוקי יסעור (שהגיעו רק שבועיים קודם לכן לחיל האוויר ועדיין צבועים בצבעי חיל האוויר האמריקאי), מרימים אותם באוויר וטסים כ 15 דקות בגובה אפס לאזור הכינוס בחפ"ק אבו רודס בצדו הישראלי של מפרץ סואץ.
ואז המפגש – המסוקים נוחתים ליד החפ"ק שלנו ברודס ומשם יוצאים, מי אם לא החברים שלי מהגרעין שהיו אז בסבב מבצעי בגדוד 50!
אז גם בגלל הקשר ההיסטורי שלי לגדוד וגם בגלל היותו אגדה באתוס הלחימה של צה"ל, התשובה שלי לשאלה של בת זוגתי מובנת מאליה – גדוד 50 זוהי הבחירה.
לגדוד 50 השמים היו הגבול ב 1969 והם הגבול גם עכשיו.
את הטקס והמפגש עם החיילים הבודדים סיימה ארחות ערב עם סגל הפיקוד של הגדוד והענקת חנוכייה כשי לד"ר שיכמן.
