המשטרה: מצוד בצפון אחר חשוד שאמר למשפחתו כי בכוונתו לבצע "מעשה רע" | הרבנים הראשיים נגד הפעלת הרכבת בשבת עבור השבים ארצה: "אין פיקוח נפש" | שר ההסברה הלבנוני: אנשי משמרות המהפכה שיימצאו במדינה - ייעצרו | יו"ר ההסתדרות הלאומית לראש הממשלה: פעל להכרעה מיידית ופיצוי ישיר לעובדים | ראש ממשלת לבנון מבקש לאסור את פעילות משמרות המהפכה בלבנון | צה"ל פרסם אזהרת פינוי לשכונות ברובע הדאחייה בביירות | פיקוד העורף: ניתן לצאת מהמרחב המוגן בנתיב השיירה | המטח מאיראן: שבר יירוט אותר בגן ילדים בלוד | אזעקה בנתיב השיירה שממזרח לנהריה | באיראן מכחישים את שיגור הכטב"מים לאזרבייג'ן: "מכבדים את ריבונות השכנות" | הירי מאיראן: שברי יירוט פגעו בשכם | צה"ל: תקפנו בטהרן את מטה היחידה המיוחדת של המשטר ובסיסי בסיג' | פיקוד העורף: ניתן לצאת מהמרחבים המוגנים בכל הארץ | כוויית מגנה את התקיפות האיראניות: "עומדים על זכותנו להגנה עצמית" | צוותי מד"א סורקים זירה בלוד שבה דווח על שבר יירוט | הירי מאיראן: יורט טיל בליסטי | מד"א: לא ידוע על נפגעים, צוותים סורקים בכמה זירות | צבא ארה"ב: השמועות על הפלת F-15 באיראן - חסרות בסיס ושגויות | אזעקות בירושלים, בשרון, בגוש דן ובשפלה | אזעקות נוספות בשרון ובשומרון | אזעקות בשרון, בשפלה ובגוש דן, וגם בשומרון | זוהו שיגורים מאיראן - אזעקות צפויות בגוש דן, בלכיש, בשרון ובשומרון | שב"כ לציבור: המודיעין האיראני מנסה לגייס ישראלים, אל תקיימו איתם קשר | דיווח: טראמפ הציע לכורדים "חיפוי אווירי נרחב" כדי להשתלט על חלק ממערב איראן | איראן: 1,230 בני אדם נהרגו במדינה מפרוץ המלחמה | איראן: תקפנו את נתב"ג באמצעות טיל "חורמשהר 4" עם ראש נפץ במשקל טונה | פיקוד העורף: ניתן לצאת מהמרחב המוגן במרגליות | לבנון: 77 נהרגו ו-527 נפצעו מאז חידוש הלחימה | אזעקה באצבע הגליל | צוותי מד"א יצאו לסרוק באזור נהריה; פיקוד העורף: "ניתן לצאת מהמרחב המוגן" |

הדרך להחזיר אהבה ללוחמים

הגדלת הכנסות ומקסום רווחים עומדים לכאורה בסתירה לתרומה לקהילה ולחברה, ובייחוד לאיכות חייו של העובד. בשוק העבודה המודרני נדמים סעיפים אלו, שאינם תורמים מיידית למיקסום הרווחים, כנטל מיותר על שורת ההוצאות. עברי ורבין, מנכ"ל חברת   Good Vision  מקבוצת פאהן קנה מסביר שבעצם ההיפך הוא הנכון. 

  1. מה זה בעצם "אחריות תאגידית"?

אחריות תאגידית היא תפיסה ניהולית, המקדמת קשב ארגוני ומענה לצרכים של מחזיקי העניין השונים – עובדים, ספקים, לקוחות , סביבה, קהילה וכו'. תפיסה זו גורסת כי אין סתירה בין הצלחה עסקית לבין ניהול אחראי, שקוף ומתחשב בעובדים ובסביבה, כיוון שבסופו של דבר זה מסייע למוניטין, לניהול הסיכונים הארגוני ולשביעות רצון  העובדים.

אחריות חברתית היא בעצם הנדבך שעוסק בקשר עם הקהילה והחברה ויש לו 3 מרכיבים:

1.תרומה כספית

2.תרומת שווה כסף כגון ציוד , מקום וכד

3. התנדבות בעשייה בזמן ובידע

הרבה מאוד ארגונים עסקיים התחילו את המסע שלהם לאחריות תאגידית בנדבך החברתי קהילתי, הוא נגיש, אינטואיטיבי וקל ליישום ויש לו דיבידנדים ברורים ומידיים לחברה הן מבחינת מיתוג ומיצוב של החברה כגוף מוביל והן מבחינת גאוות יחידה וגיבוש עובדים ומנהלים.

3.מה בעצם יוצא לגוף מסחרי מתרומה של משאבים וזמן לחברה? מדוע כדאי להם לפעול בתחום?

הדיבידנד העסקי הוא כפול:

במימד החוץ ארגוני, מתחזק המוניטין בקרב הלקוחות, המשקיעים ואפילו הרגולטור. פעילות מסוג זה, כאשר היא נעשית בצורה סדורה ואסטרטגית, מהווה אינדיקציה לניהול איכותי של גוף רציני, כזה שכדאי לעשות איתו עסקים. מעבר למוניטין יש כאן תרומה לניהול הסיכונים של הארגון ע"י הקשר הבלתי אמצעי עם ארגוני חברה אזרחית, יכולה החברה להבין ולנתח זרמים וכוחות בציבור ולהיערך אליהם מבעוד מועד.

במימד הפנים ארגוני, מחקרים מראים שעובדים בארגונים כאלה יזדהו יותר עם הארגון וערכיו, ייטו להישאר בו לאורך זמן ואף ייצרו תפוקות גבוהות יותר.

כמו במשברים אחרים, תקופת הקורונה האיצה את ההתפתחות האחריות התאגידית בחברות שהאמינו בה מלכתחילה מחד, ומאידך חברות שלא מתחברות, מצאו במשבר "הצדקה" או תירוץ לאחריות תאגידית מופחתת.

הנושאים הערכיים כמו דאגה לבריאות ורווחת העובדים, הספקים וגם הקהילה עלו באופן דרסטי לסדר היום הארגוני ברמות הגבוהות ביותר, בעיקר בלט הדבר בחברות שפעילותן בקהילה בשותפויות ארוכות טווח, כמו בפרויקט אמץ לוחם, בניגוד לחברות שתרומתן היא חד פעמית או נקודתית.

לדעתי היפה והמאפיין בפרויקט הוא ההמשכיות שלו. אנחנו באחריות תאגידית מעדיפים פרויקטים לטווח ארוך.חברות כמו  חברות : פרטנר, איתוראן , הראל  ועוד הלוקחות חלק בפרויקט כבר למעלה מעשור, מתפתחות ביחד עם הפרויקט לאורך השנים מנכ"לים מתחלפים, מג"דים מתחלפים אבל האש של הפרויקט ממשיכה וממציאה את עצמה כל שנה מחדש, חברות שמנהלות היטב את השותפות מאתגרות ומחדשות משנה לשנה וכך מצד אחד הן נהנות ממסורת והמשכיות ומצד שני כר נרחב ליצירתיות וחדשנות.

כך למשל חברת הראל בחרה לאמץ דווקא את גדודי התובלה אבירי הדרום ואבירי הצפון, בחירה שיש בה חידוש ואתגר, כך גם פרטנר מתחדשת עם אימוץ הלוחמות בגדוד עזוז של השריון המהווה פיילוט לשירות נשים בחייל. שתי ההחברות, כמו גם חברות נוספות אינן מסתפקות בתרומה כספית אלא בנו מתווה שלם של פעילויות משותפות כמו פעילות למען הקהילה באריזת סלי מזון בחגים או פעילות של שיפוץ כתף אל כתף והכל למען הקהילה והחברה בישראל.