מה זה להיות חייל בודד במדינת ישראל? רבים יכולים לנסות לענות על השאלה; אזרחים, ילדים, מפקדים, כנראה שאף אחד מהם לא יקלע לתשובה האמתית. אם תשאלו את סמל מיכאל אפשטיין מגדוד צבר-גבעתי, הוא יגיד לכם ש"להיות חייל בודד זה אומר להיות משהו בשביל הארץ שלנו".
מיכאל עלה לארץ מארה"ב בגלל שהוא כל כך אוהב את ישראל, סרגיי רצה לתרום למדינה בתור יהודי ויונתן הרגיש צורך להגן על המדינה. אחרי חמש שנים בגדוד ארז, יונתן סינקלר שרק רצה להגן על המדינה, מרגיש כאן יותר ישראלי מאשר הרגיש ארגנטינאי בארגנטינה. למשפחה הם כמובן מתגעגעים, אבל כמו שהסביר להוריו סמל רולב אלכסנדר "אמא, אבא, אני אוהב אתכם, אבל יש לי משהו חשוב יותר לעשות כרגע".
דניאל כהן מפלחי"ק גולני, מנסה להסביר שיש מי שהופך את הגעגוע לפחות קשה: "חייל בודד זה לא אומר להיות בודד, זה אומר שאין לך משפחה פה, אבל החברים שלך והמפקדים, כל האנשים שאתה עובד אתם בצבא, זה המשפחה שלך".
באמץ לוחם ובקרן לידידות שמעו את החיילים המעודדים והתרשמו מהמוטיבציה החיובית. ועדיין, הרגישו שמגיע להם יותר ותכננו תכנית. ללא ידיעת החיילים הבודדים, הוזמנו הוריהם לישראל מ-10 מדינות שונות, להגיע בחשאי אל טקס ההוקרה לציון 10 שנים לפרויקט אמץ לוחם של האגודה למען החייל בשיתוף הקרן לידידות, אשר ממנה את הטסתן לארץ של 20 האימהות.
לצפייה בווידיאו שהוקרן באירוע:
בוקר האירוע היה מיוחד ומרגש מאוד, כאשר ההורים שהגיעו מרחוק התקבצו למפגש מיוחד לפני הטקס. אפשר לומר בזהירות כי ההורים – שהגיעו כל אחד מתרבות ומנטליות שונה – חוו על בשרם לראשונה, ולו לכמה רגעים, את תחושת האחווה, האחדות ואפקט "כור ההיתוך" המיוחד של צה"ל, באמצעות המסירות וההקרבה של בניהם ובנותיהם.
בסוף אירוע ההוקרה של פרויקט "אמץ לוחם", עלו החיילים לבמה לקול מחיאות הכפיים של הקהל ונעמדו דום. מנחי האירוע, אלי אילדיס ומיקי חיימוביץ' הודו להם ורמזו על מה שעומד לקרות כשאמרו כי "יש לנו תחושה שיש מישהו שיכול לעשות את זה יותר טוב מאתנו".
20 החיילים והחיילות לא הצליחו לזוז כאשר לבמה עלו ההורים שלהם, אלה שחלקם לא ראו שנתיים, שלוש וגם חמש שנים. ברגע שהגיע החיבוק הראשון, זרמו החיבוקים והנשיקות וההתרגשות הגדולה הייתה ניכרת בפניהם של כל אחד מהנוכחים. את מחיאות הכפיים לארגונים השונים ולמשפחות החיילים הבודדים לא היה צריך לבקש, הקהל פשוט נעמד על רגליו והריע.
"אני מתכוון להישאר בארץ ולבנות את החיים שלי פה", "כי אין לנו ארץ אחרת", סיכמו את הראיונות סמל גויצ'ייב דוכן ורב"ט גמידי סבינג' מאזרבייג'אן. כולנו תקווה שהמפגש המרגש עם ההורים ייתן להם, ולשאר החיילות והחיילים הבודדים, פרץ מוטיבציה להמשיך להיות חלק מצה"ל ומדינת ישראל בגאווה.
___
הבאת הורי הלוחמים הבודדים לארץ מומנה על-ידי הקרן לידידות.
