כל לוחם באשר הוא, בשירות סדיר או מילואים, יזכור לנצח את המחוות והאנשים הטובים שהמתיקו ולו לרגע אחד את השגרה הסיזיפית, האימון המפרך או ההפוגה מהלחימה העיקשת. בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים כבר יודעים – יש מי שדואג לנו – והדאגה הזו לא עוצרת כשנגמר השירות הצבאי.
קסאו אסמיה שירת בגדוד 202 שמאמצת בחום את חברת אל על משנת 2010. משירותו הצבאי השתחרר קסאו לפני שלוש שנים, אך הקשר עם אל על לא פסק, שכן כיום הוא עובד אל-על מן המניין. "כבר כחייל היתה לי הזכות להיות חלק מארגון שיודע להוקיר ולעזור בשעת הצורך" הוא מספר, "עבדתי בחברה במהלך החופשות המיוחדות שניתנו לי וכבר אז הרגשתי שיש על מי לסמוך. מיד עם השחרור שלחתי קורות חיים לחברה, ולאחר שבועיים חזרה אליי בחורה נחמדה בשם יעל עם הבשורה שהתקבלתי למשרה. זה שימח אותי מאוד גם משום שרציתי לחזור לעבוד במקום שגרם לי להרגיש שייך מהרגע הראשון".
לדבריו, האווירה החיובית בקרב החיילים בגדוד מורגשת בכל אזכור או אקט שמזוהה עם תהליך האימוץ: "ההתלהבות והשמחה מתקיימים פה כדרך קבע וכולם מעריכים זאת, ממש משתדלים לעזור לנו בכל הזדמנות. אני לצורך העניין עובד בחברה עד היום, עברתי לא מזמן מחלקה לתפקיד בכיר יותר. כל הזמן יש מי שדואג ומוודא שהכל בסדר".
זה כבר שש שנים שחברת אל-על מאמצת את הגדוד, ולאחרונה התחייבה לשלוש שנים נוספות. אך גולת הכותרת של הסיפור הכל-כך ישראלי הזה, אם תרצו, היא העובדה שבאמת קשה לקבוע מי מהצדדים הוא המרוויח הגדול – המאמץ או המאומץ.
צבי סגל, מנהל קשרי קהילה באל-על, מאיר אור הקשר המיוחד: "תחילה, החברה פתחה את הדלת לחיילים עם בעיות כלכליות, משפחות קשות יום וחבר'ה מרקע שונה, ומספקת להם עבודה עם שכר ראוי". לדברי סגל, החברה מלווה את החיילים בגדוד לאורך כל תקופת השירות, עד לצאתו לאזרחות. "אנחנו עורכים קורסים של הכנה לאזרחות עבור מחזורים לקראת שחרור. הפרויקט נקרא 'נחיתה רכה'. אנשים ממרכז ההדרכה שלנו מעבירים להם הרצאות עם תכנים כמו: איך לגשת לראיון עבודה, איך לכתוב קורות חיים ומקיימים ירידי תעסוקה".
מעבר לסיוע בתחומים השונים והתרומה הכלכלית שמעניקה החברה לגדוד, ציין סגל את חשיבות טיפוח המצויינות והאופן בו נשזרים חיי החיילים בשגרת חייהם של העובדים בחברה. "אנו מביעים הוקרה לחיילים מצטיינים. המצטיין הגדודי מוזמן פעם בשנה עם משפחתו לטקס הענקת תארים לעובדים המצטיינים של החברה, וכן נציגים מטעמנו מגיעים לטקסים בהם נבחרים חיילים מצטיינים בפלוגות השונות של הגדוד – ולא משנה איפה הדבר מתרחש".
אך יש גם מקרים מיוחדים בהם היציאה ממסגרת האימוץ הסטנדרטי והמוכר, היא הכרחית ולמעשה מעידה על עוצמת ואופי החיבור. "היה לנו חייל עם בעיות כלכליות שנכנס לחוב בחברת הסלולר שלו", מספר סגל. "כל המחלקה שלו נרתמה וחיילים באו לעבוד ב'תמם', חברה בת של אל-על, על מנת לכסות את החוב של חברם – אחוות לוחמים של ממש!".
לדבריו, האימוץ של הגדוד הוא "גאוות יחידה של ממש" בחברה, והתועלת האנרגטית באה לידי ביטוי בהתרגשות רבה ובמצב רוח מרומם אצל העובדים – בין אם הדבר קורה בחדר האוכל בו חיילים סועדים עמם כחלק מכנס שעורכים עבורם בחברה, או בפריסות שטח שמארגנת "כתית", חברת ההסעדה של אל-על בסיוע מתנדבים. "מבחינתנו הגדוד הוא מחלקה בחברת אל-על", מדגיש סגל לסיום. "החיבור הזה עושה טוב לכולם. זוהי ציונות לשמה וזה נכון וחשוב בעיניי. ממש כיף אמיתי, גדוד צפע הוא כבר חלק מחברת אל על –פשוט כמו עוד מחלקה בחברה".
