שבוע שעבר, היה שבוע מאתגר, 3 טקסים וסיורים מהצפון לדרום הארץ , קילומטרז' של כ1000
קילומטרים. מורכב, אבל עם הרבה סיפוק.
ביום ראשון התחלנו בסיור עם יו"ר חברת דור אלון ומנהליו בשייטת 7 יחידת הצוללות בבסיס
חיל הים בחיפה, חברת דור אלון מאמצת את השייטת מזה מספר שנים והסיור נדחה כמה
פעמים בשל נגיף הקורונה.
לוחמי הצוללות הם יחידי סגולה שממוינים באופן מדוקדק ועוברים גיבוש מאתגר, קורס חובלים
ועוד שלבים רבים בדרך עד אשר הם מגיעים לשרת בצוות של צוללת. אז הם מפקידים את הטלפון
הנייד שלהם מחוץ לצוללות ,לפעמים ל20/30 ימים וחיים בתוך המים.
בגוף פלדה אטום עם תא שגדול קצת יותר מקופסת סרדינים.
לכל לוחם בצוללות יש תפקיד מקצועי שהוכשר אליו, וכדי להישאר בכשירות הוא חייב להמשיך
וללמוד כל הזמן. מה שמדהים באמת, זה שהם לא יודעים עד כמה הם מיוחדים. אזרחים מבחוץ
שמבקרים ביחידה המיוחדת הזו נפעמים מולה צניעות, המקצועניות וההקרבה של הלוחמים הצעירים
הללו שנותנים כל כך הרבה למדינת ישראל.
ביום שלישי, מעל אתר החרמון בבסיס מצפה שלגים, הנקודה הצפונית ביותר בישראל חגגנו
עם מנהלי חברת הפניקס, חידוש אימוץ לגדוד 77 לאחר 16 שנים.
במרפסת תצפית מרשימה מעל לעננים, שביום טוב ניתן לראות עד דמשק.
לוחמי הגדוד עם המורשת הענפה לקחו חלק בטקס
אחרי החום המעיק של אוגוסט במרכז מעל אתר החרמון, לבשתי מעיל בגובה,
2460 מטר מעל פני הים, היה קריר ונעים.
אופיר מג"ד גדוד 77, שריונר סיפר על החוויה האישית שלו כמ"מ בבסיס נידח
ללא נפש חיה, כאשר פתאם מגיע רכב אזרחי ומנהלי הפניקס יוצאים ממנו כדי
לחבק ולחלק תשורה לצוותים בטנקים,
כמה מחמם את הלב.
ביום חמישי, בבסיס צאלים לאחר שעברנו את שדרות ואת הכבישים שהיו סגורים רק שבוע
שעבר בשל מבצע "עלות השחר" הגענו ליחידת הניוד הקרבי 444, בלנ"מ לחלוקת
ערכות ללוחמים, תרומת חברת מטרובוס המאמצת את הגדוד.
בסיוע תרומת חברת צים יצרנו ללוחמים שנמצאים רוב הזמן בשטח בתירגול
נביגת שטח ביום ובלילה ,ערכה של אוהל, כיסא שטח, ערכת קפה צידנית ופנס ראש.
ניב מפקד היחידה וסגנו, סיפרו כי צריך אופי מיוחד וערכי אהבת הארץ כדי לשרת ביחידה זו.
תעודות הצטיינות הוענקו ללוחמים שהשתתפו במבצע האחרון.
מנכ"ל חברת מטרובוס ומנהל הכספים של החברה חילקו את הערכות ללוחמים,
רגעים מיוחדים מלאי חיוכים והכרת תודה משני הצדדים.
ואני, בין טקס אחד לשני, חשבתי לעצמי שהתברכתי בעשייה המייצרת סיפוק ומרחיבה את
הלב של כל מי שמעורב בה.
כל שבוע מחדש אני רואה איך החזון "עם בונה צבא, בונה עם" מתממש מול עיני.
בכל מפגש שכזה אני מתמלאת בתחושת שליחות ומרגישה שלמען לוחמי צה"ל
אמשיך ואעשה כל קילומטרז שיידרש.
מצפון עד דרום. יש לנו צבא נהדר. יש לנו ארץ נהדרת.
